צבעים, טעמים, לחנים -
של אהבה,
של שלווה,
של הרגעים הקטנים.
רגעי החסד בין לבין
כשהכל קיים בשניה הזו,
וגם אתה עם ה-הכל הנפלא הזה.

כשהשמש פוצחת בשקיעה נוספת,
האור נרגע ממרוצת יומו,
וגוונים של שקט נחים על העולם.

דרכים, גאיות, הרים -
לכן או לכן,
כשהכל שלם והשביל נפרש לפנייך.
לצעוד בו ולהאמין
שכך ולא אחרת,
אחת היא הדרך שלך,
וזו היא.

הילוך בטוח בפסיעותייך
ומעינייך צידקתך ניבטת,
אל עבר המרחק והאופק הצופה ומצפה לך.

מכאובים, תהיות, אי וודאות -
אם אכן הזיו רוגע, או שמא נחלש עד ידום?
אם ישוב עוד להפציע על דרכי האחת
או שאובד בה?
אם אסית עיניי מבלי דעת
מן האופק המייחל לי,
ועד קץ לא תיכון מנוחה בנפשי?!





23.8.2005