אבן חוסמת את פתח ליבי,
נפל שנים ארורות,
חדר אטום, כיחלון למתים,
רגש הולם על קירות.

אל תחשבי שחיים פה,
אין כאן אוויר וקשה כבר לנשום,
בואי נמות רק עוד רגע,
אולי זה שיא החום.

שמש צורבת שירים בראשי
דרך תקרת הבטון,
אש מתפשטת בשדה מיטתי,
ובגופי גיהנום.

אל תחשבי שחיים פה,
אין כאן אוויר וקשה כבר לנשום,
בואי נמות רק עוד רגע,
אולי זה שיא החום.

אל תחשבי שנחיה פה,
אין כאן אוויר וקשה כבר לנשום,
בואי נמות רק עוד רגע,
אולי זה שיא החום.

אל תחלמי שנחיה פה,
יש כאן עתיד שקשה לך לנשום,
בואי נמות רק עוד רגע,
אולי זה שיא החום.

מילים,לחן וביצוע: טל מור
קולות: ראובן חיון
תופים: בנג'י עזריה
בס: גיא רון
אקוסטית: טל מור
חשמליות: ניר בכר וראובן חיון
עיבוד והפקה: ניר בכר, ראובן חיון וטל מור
מיקס ומאסטרינג: ראובן חיון
תודות: אסף טל, ונסי
הוקלט באולפני "Underdisc" ו"המרתף"
הקלטת תופים: אולפני "Zaza"