דפנה שחף / רעש |
אני מוהלת -
זכרון של עצבות ורעש,
אש גדולה שמתעצבת עם הזמן והקול שאומר תמיד לחזור,
בזמן.
אני חושבת -
עיר גדולה ועיניים שנעצמות בסוף.
אש קטנה שמתפרצת מכל הגחלים ומסנוורת.
כמו קווים, אתה יוצר.
אש קטנה, ורק עיניים גדולות
שמסתכלות.
כמו קווים - כמו אש, עצבות -
שמחה
ו ר ע ש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|