הוא היה יפה, אפילו שהיה חושך ,והיא לא ראתה ממש טוב, היא ישר
הבחינה שהוא היה יפה. היא לא בדיוק זיהתה מה צבע העניים שלו,
אך היא ראתה שהם בהירות ומאוד מיוחדות, והחיוך הזה שלו, החיוך
המלאכי שלו, גרם לה להרגיש מה שהיא אף פעם לא הרגישה..

היא פגשה אותו ממש במקרה, כאילו הגורל זימן להם את הפגישה. זה
היה בדיוק אחרי שהיא רבה עם יובל במסיבה, יובל היה החבר שלה
במשך שנתיים והיא חשבה שהיא אהבה אותו, עד עכשיו, שהיא תפסה
אותו מתחרמן עם חן, פרחה אחת מהשכבה, באחד החדרים..
היא הרגישה ממש פגועה, לעזאזל, איך הוא יכול לעשות לה את זה,
אחרי שנתיים שהם ביחד???
"בן זונה" היא צעקה לו, והוא ניסה לרדוף אחריה," שני, חכי,
תתני לי להסביר לך, זה לא מה שאת חושבת.."
אבל היא הבינה מה שהיא ראתה, והיא ברחה משם, מהבית של ליאת,
זאת שהיתה אצלה המסיבה. הבית שלה היה קרוב לים, ופתאום מצאה את
עצמה שני משוטטת לבדה על החול הרטוב,בחושך, וחושבת כמה שיובל
מניאק, ואיך היא האמינה שלו, וחבל שהיא בזבזה עליו את השנתיים
האלה.
היא הכירה את יובל מכיתה י', כשהיא התחילה ללמוד בתיכון, הוא
נראה טוב, ותמיד היה מוקף בחברים. היא לעומתו היתה שקטה
וביישנית והיתה לה רק חברה טובה אחת.
יובל נדלק עליה ישר כשראה אותה, זה החמיא לה שבן כמוהו מתעניין
בה, אף פעם לא היה לה חבר לפני כן, ואף פעם לא חיזרו אחריה.
כבר אחרי חודש הם נעשו חברים, היא חשבה שהיא אוהבת אותו, הוא
תמיד הרעיף עליה הרבה תשומת לב, פתאום כולם בשכבה הכירו אותה,
והיא נהפכה לפופלארית.
כולם תמיד אמרו לה איזה מזל יש לה שהיא זכתה לחבר כזה, וכמה
שרואים שהוא אוהב אותה.
אבל בחודשים האחרונים הוא נראה לה מרוחק, לפעמים לא היה לו זמן
אליה, והוא תירץ את זה באלף ואחת סיבות.
היא,כמו טיפשה, האמינה לו.

היא שוטטה ולא שמה לב לאן היא הולכת, ופתאום היא נתקלה
במישהו.
"את בסדר?" הוא שאל, הוא ראה את הדמעות שלה.
הוא שאל את זה במין חיוך כזה, חיוך שגרם לה לבטוח בו כל כך.
והיא לא הבינה למה אבל היא סיפרה לו הכל, סיפרה לו על יובל, על
חן, ועל זה שהיא חשבה שהיא אוהבת אותו, ואיך היא האמינה לו כמו
טיפשה
הוא הקשיב לה בהבנה, כאילו חיכה לתשובה הזו.
הם הסתכלו אחד על השני ושתקו.
ואז הוא נשק לה.
זו היתה נשיקה מיוחדת, שונה מהנשיקות של יובל. זו היתה נשיקה
קסומה. אחרי שניות ארוכות היא התנתקה ממנו וחייכה אליו, הוא
חייך אליה בחזרה את החיוך המקסים הזה שלו, החיוך המלאכי
שלו,נופף לה לשלום, והחל ללכת.
"רגע,לאן אתה הולך?" היא צעקה לו" אל תעזוב אותי,חכה"
היא התחילה לרוץ אחריו, ופתאום לא ראתה אף אחד, הוא נעלם.
היא הסתכלה למעלה, הוא נופף לה לשלום, וחייך, את החיוך המלאכי
שלו...