אני תוהה
מה עובר לו בראש.
מה עומד מאחורי המבט הזה.
מה הוא חושב, שהוא רואה אותי.
הוא כל כך אטום שזה מפחיד
כל כך לא שם לב שזה עצוב
כל כך לא אכפת לו, שזה פוגע.
אני זאת שכועסת
אני זאת שמתעצבנת
ואני, זאת שמתגעגעת.
רציתי שהוא יבוא ויחבק אותי בלי סיבה.
יגיד שאני חסרה לו, שהוא מתגעגע.
ויתכוון לכל מילה.
לא כי מישהו אמר לו לעשות את זה.
אבל הוא לא רואה אותי בכלל
הוא לא יבוא מיוזמתו
הוא ימשיך להתעלם גם אם יתהפך העולם
אז מה אני אמורה להבין מזה?
אני מקנאה בלי שום סיבה
סתם כי הוא לא מתייחס.
סתם כי אני רוצה להרגיש חשובה.
סתם כי לי, הוא כל כך חשוב!
זה באמת מפריע
אבל מה אכפת לו?
לא רוצה לא צריך.
וסביר להניח שככה זה ימשיך
כי לי נמאס להפגע ממי שלא איכפת לו.
והוא, שהכי אכפת לי ממנו מכולם
לא יחשוב, על להראות לי את זה בחזרה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.