עברתי את כל השלבים, לפי הספר. לא המצאתי דבר חדש, פעלתי
כמצופה. בגיל שנה וקצת נגמלתי מחיתול, בעידודם הנלהב אך הלא
לוחץ מידי של הוריי. אח"כ רציתי אותה, אבל היא לא נתנה וגם הוא
היה גדול ורשע. כך הכל התחיל, לפי הספר, ללא שליטה, בדיוק לפי
השיטה. גיליתי שהפליטה נעימה, ככה הטבע רצה. בגלל זה הכל קרה.
היום יש לי ילד, גם הוא סוג של פליטה, שיישאר כשאני כבר אהיה
באדמה. אחרי סבל רב, ייסורי הריון, גנב את ילדי ההמון. כל אחד
דרש את ילדי לעצמו ומי אני שאומר להם לא?
הרי לא מרצוני הוא בא לעולם, אלא מזה שחירבנתי כשהייתי קטן.
מזאת שלא נתנה והשנייה שזייפה ומזאת שבסוף עזרה ללידה.
מה אפשר לעשות? לא להביא ילדים לעולם? לא להוציאם מהמגירה אף
פעם?
נותר רק להמשיך ולפלוט, ולקוות. |