זה נעים, זה אביב
השמש מאירה קרנייה בלטיפה
פריחה ולבלוב מסביב
וכשראה, התאהב בה בשנייה
המים בוהקים נוצצים
על גדות הנחל הזורם
יושבים מחובקים משתקפים
אך מסביב עוד הרבה פרחים
(אבל אז)
האוויר הפסיק לזרום
את היופי שבר השרב, החום
הוא רואה אותה ולא מתרגש
והנחל עכשיו יבש
על גדות נחל אכזב
מתחיל יובש בשפתיים
איך פעם כל כך אהב
ועכשיו כל כך קשה בשניים
רחשי הפרחים נשמעים ברוח
עכשיו אפור וקשה לראות
לא מפסיק להרגיש מתוח
רוצה מטפטוף הגשם לשתות
משלכת זה הפך לנפילה
והרוח הפכה לסערה
הטפטוף נהייה כבד והפך לברד
בתוך הסערה אני רוצה לבד
הרעם מחריש והברק מסנוור
כבר אמרת לה שתיזהר
עם השיטפון בזרם אתה עכשיו לבד
לבד ולא שייך לאף אחד
וכשהמים יתייבשו והשמש תזרח
אתה תקום ואת עיניך תפקח
העונה התחלפה, אלו שוב הפרחים
אתה תביט באחד אבל יש עוד אלפים. |
