עד שאני כבר בטוחה שעבר ונגמר
עד שאני כבר בטוחה שיותר לא יכאב
באה המכה.
עד שאני מאמינה שוב בטוב הקיים
עד שאני משתכנעת לתת עוד צ'אנס,
לעצמי
הכל חוזר חלילה.
אתה יודע שאני לא יכולה ללכת,
אז למה אתה לא הולך?
אתה יודע שזה קורע כל פעם מחדש,
אז למה אתה מתעקש שיכאב?
אתה יודע שהייתי נותנת הכל,
בכדי לתת לך את פעם.
אבל הזמן רק בורח לי מבין הידיים,
וכמוהו גם אתה.
והחוסר אונים שבצפייה,
החוסר בטחון בכל מה שהיה,
מונע את מה שאולי היה קורה
ואת מה שלעולם עוד לא יהיה.
שלום לך אשליה של אמת,
שלום ולהתראות.
כמדומני שלא נתראה עוד.
היי שלום והיי ברכה,
רק חבל שלא לי. |
