New Stage - Go To Main Page

לורי גבריאל
/
פולין 6: מיידנק

צריף עץ, מחניק בפנים
לאט לאט כולם נכנסים.
המוני נעליים מלאות בוץ ואבק
אולי היו שייכות ליהודי שנאבק.
נעל אדומה נראית בערימה
של אישה אולי של אמא.
ומבטי נתקע על נעל אחת
לבנה, קטנה, סנדל של בת.
עם רצועות ובאמצע לב
אולי קנה לה אביה האוהב.
חיבוק מאריאלה ואני ממשיכה
יוצאת החוצה ונופלת לריצפה.
בוכה על אותה נעל שנחרטה בזכרוני
כי כאלו דומות נעלתי אני.
הודעה מאמא ששואלת לשלומי
ושוב אומרת שאוהבת אותי.
בכי מר ודמעות שזולגות
ישבתי שם וחברותי אותי מחבקות.
העיניים ששורפות והברכיים שלא מחזיקות
רציתי אל אלוהים לפנות בצעקות.
לשאול למה כל זה קרה
ומה הוא עשה בזמן השואה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 9/10/05 19:18
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
לורי גבריאל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה