אתמול התקשרתי אליך
רציתי שתדע שאני עדיין חושבת עליך
רציתי לשמוע את הקול שלך
שכל כך חסר לי
כל כך חודר ומכאיב לי

אתמול התקשרתי אליך
רציתי שתדע שלא שכחתי אותך
רציתי לדבר איתך ולצחוק
כל כך עצוב לי
כאן, לבד,
בלעדיך.

את החיוך שלך איש לא יוכל למחוק
מהשמחה שהקרנת איש לא יוכל להתעלם
את הדמעות שזולגות איש לא יוכל לעצור
את החור שהותרת איש לא יוכל למלא.

אתה שם בשמים
בודק שהכל כרגיל
ושכולם מאושרים
ושלכולם טוב

אם תסתכל יותר קרוב,
לעומק,
תראה שפה הכל שונה,
הכול כל כך שונה מאז שעזבת

כל אחד חי חיים משל עצמו
כל משפחה בתוך עצמה

אל תתאכזב, זו לא אשמתך
ניסינו לשמור על הזכרון שלך
ניסינו לא לגרום לך לבכות
ניסינו להיות טובים בשבילך

בשלושה עשר באפריל
משהו אצלי נדם
ראיתי איך אתה יוצא
ועף למעלה,
למקום של המלאכים,
איפה שאתה צריך להיות.

הייתי רוצה ששוב נהיה ביחד
הלכת מכאן,
ברור לי שלא תחזור.
אם תוכל, תשמור עלינו
אם תרצה, תכעס עלינו

זה בסדר,
אנחנו כבר כועסים על עצמנו...