בשעתי החשוכה בטלבין מאולתר,
כל כולי כבר מאסתי במצרך היקר.
מחכה לוולנד ולחתול השחור,
על חזיר ממושקף אתעופף מן האור.

בשעתי החשוכה עם המקל הבוער,
מיואש מהבלי העולם הסורר.
מאחורי השגשוג ולפני הפשטות,
ובעיר-שלם שמולי קונספירציות נולדות.

בשעתי החשוכה אני ופילטוס נפגשנו,
על קרן אור מעוורת אל הירח הלכנו.
מטורף לגמרי כמו מצמח מסקל,
אני צועד אל הדלת של הסוף המקולל.

בשעתי החשוכה עם בובה בין ידי,
מנסה דרך קסם לשפר את חיי.
והצחוק המתועב מהדהד מכל עבר,
הסיכה בחיקי תאחה את השבר.

בשעתי החשוכה כולם כבר הגיעו,
מתוך הצללים הם לפתע הפציעו.
הכלים ערוכים, הקרב יוצא אל הדרך,
אין טעם להאבק וחסר גם הערך.

בשעתי החשוכה תחת שמיים שחורים,
מנסה לשכתב את דברי הימים.
"ניצחון - והיא פה." ככה וולנד אומר.
"הפסד- אתה איתי אל הנשף חובר."

בשעתי החשוכה הסתכלתי מולי,
ובין חיילים וסוסים גם ראיתי אותי.
חלש וקטן וחוצפן ותמים,
בציפורניי נאחז בתנופת החיים.

בשעתי החשוכה הקצתי מתוך האופל,
גוף אישה דמיוני בקצה של האוהל.
החתול שותה וודקה והמאג מחייך,
מחזיק אותי בידו ואל הנשף הולך...