סגורים בתוך שדה פתוח עם דלת מפלדה.
ומחוץ לחלון האשליות, גינה עזובה.
ערך החיים נשכח, מהות החופש אבדה.
ובלילה ישנים ללא חלום, אם בכלל.

זזים ללא חושים ורגש, אחר הרועה.
צועקים בשקט, בוכים בלי דמעות.
רגשות סינטטיים מועברים בחוטים.
הצליל צורם, ותחנה הוחלפה.

פזמון:
איפה השדה הפתוח?
לאן נעלמה הילדות?
התפוח רקוב ומרוסס
הפרח נבול ומורעל.
ואנחנו חיים בלי חיים.

ממותגים במגירה חסומה עם מנעול
ממוספרים בלי נשמה, אהבה.
אנחנו ריקים ופשוטים.
בשדה עוד צומח הגראס.
הילדות עוד קיימת עמוק במחשב.

פזמון:
איפה השדה הפתוח?
לאן נעלמה הילדות?
התפוח רקוב ומרוסס
הפרח נבול ומורעל.
ואנחנו חיים בלי חיים.


בואו נברח החוצה
למקומות לא מוכרים.
נפרוץ את הגבולות.
נשרוף את הכלים.
השדה עוד ירוק
בואו נתעורר למציאות.
שעת גזיזה הגיעה,
ואתה נשאר בלי כלום.