מיה בן טל / רוח קרה |
שורפת את עורי.
דמות משונה, גונבת את צילי.
והיא העדה, לכל מה שקרה.
והיא שתקה, והמשיכה בשלה.
גשם חזר,
וטפטף מעל ראשי.
בעיר לא קטנה, הולכים כמו מתים.
ידים קטנות,
מושטות לעברי,
גשם חזר, והיום הוא אלים.
כך שנה לה חלפה,
והאויר מכביד עליי.
דמותה נמחקה,
והדמעות נותרו על לחיי.
דמות משונה, רודפת לי את החלומות.
כך חלפה לה שנה,
ואוסף של דמויות רבות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|