אבא, תקעתי טייס.
היו לו כתפיים רחבות כמו שלך,
וחתך דיבור חד ומהיר.
הוא ידע לעשות איך מתהפך מטוס עם הידיים,
ואת כל המלים של "על כנפי" הכיר.
חמוש במשקפי טייסים,
לעס מסטיק בעצבנות.
היו לו הרבה שערות על החזה,
וכל התנהלותו אמרה:
שחצנות.

אבא, תקעתי טייס.
ועוד בתול.
הפכתי אותו, סתמתי לו ת'פה
ודחפתי לו מאחור עד הגרון.
"טייסים לא עושים עלי רושם", לחשתי באוזנו.
"גם אני כבר הטסתי אווירון".

אבא, תקעתי טייס.
בסוף הוא ביקש את ידי,
התחנן ואף הפציר.
"בשביל מה לי"? שאלתי.
"אני כבר שייך למשפחת חיל האוויר.
תגיד תודה שלא גמרתי לך בפרצוף,
ועכשיו קח ת'דברים שלך, תתלבש ו...
תעוף".

אבא, תקעתי טייס.
אבל הוא היה הרבה פחות יפה משנינו.