[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יפעת אילת
/
שתדע לך

"שתדע לך אפי, שהיית ממש לא הוגן אתי אתמול. חודשיים אני עובד
על הסקיצות האלה, אתה יודע כמה חשוב לי שהלקוח יהיה מרוצה,
קרעתי פה תטוסיק בלילות, בקושי ראיתי תילדים, השקעתי מכספי
האישי לתת את זה למאייר מומחה, וליד הלקוח אתה אומר בקול שאלה
רק רישומים ראשוניים?! אתה השתגעת? עד אחרון הפרטי-פרטים הגעתי
שם, אפשר לראות כל הבעת פנים של הדמויות, כל גוון הוא סופי,
שרטטנו אפילו את הצל של האנשים לפי זוית התאורה המתוכננת
לצילום הסצינה הזו למודעה. איך אתה יכול לנפנף את זה מולם כמו
סתם איזה נייר, חשבתי שאני מת, פחדתי שזה יעוף'ך מהיד, נחרדתי
כששמת את זה ליד הקפה של לבקוביץ, ואם היה נשפך משהו הייתי
מתעלף. ככה ברבע מילה אתה הורג לי עבודה של שבועות, מי אתה
חושב שאתה, הרי בעצמך לא הקדשת לכל הקמפיין הזה שתיים וחצי
שניות, ידעת שיש על מי לסמוך, רמי כבר יביא משהו טוב, רמי כבר
יעשה תעבודה, אתה תמיד משקיע אפס וחצי ולוקח בסוף את כל
הקרדיט, ואני לא יכול לנשום מרוב עומס ונשאר תמיד מאחור כאילו
שאתה עשית פה משהו, כאילו שהרעיונות היו שלך, כאילו שעבדתי לפי
הכוונתך.

שתדע לך שזה נמאס עלי, שכל המחלקה המחורבנת שלנו עובדת בתנאים
איומים, גם יתר המעצבים לא סובלים את היהירות שלך, והחנפנות
שלך ללקוחות, שבאה על חשבוננו. מה פתאום שאם זה לא ימצא חן
בעיני לבקוביץ אני אשב לעשות אחר, הא? למה לא לנסות להראות לו
שיש פה משהו נהדר, ושכן משתלם לו שזה ימצא חן בעיניו? למה שלא
תשתדל להציג את היצירתיות שלנו כמוצלחת באמת, כמו שהיא, ולא
להתכופף לפי החיוך או האי-חיוך של הלקוח תמיד? הרי גם הוא לא
יודע מהחיים שלו, הוא צריך להבין בייצור המרקים שלהם, ואני
צריך להבין פרסום. ואתה צריך לשכנע אותו שאנחנו יודעים
ומצויינים והפתרונות האלה הכי מתאימים, וזה גם מה שהוא חייב
להאמין. ואם אתה לא מבין שהיתה לך פה אחלה סקיצה ביד, עם
רעיונות מעולים ומקוריים, וכאלה שיעשו יופי של קידום לסחורה של
הלקוח שלך, אז אתה ממש בור, אני באמת לא יודע איך הגעת לענף
הזה, אתה סתם איש מכירות פשוט שלא מבין בתכנים, סוחר בשר, אתה
סך הכל יודע להגיע לכיס של הלקוח בלי לשמור על רמה, על
מקצועיות, על האיכות, רק תקציבים מעניינים אותך, רק שיסללו לך
פה במשרד את הדרך לשותפות.

ושתדע לך אפי, שאם לא הייתי קונה דירה בדיוק עכשיו, לא הייתי
נשאר פה יום אחד נוסף, כי בלתי נסבל לעבוד איתך, והכי טוב היה
אם כולם יעזבו ותשאר בלי אפ'חד שיתרגם לשפה מעשית את ההבטחות
שאתה מפזר ללקוחות. כולם פה עושים פרצוף כשהם רואים אותך, ואת
החליפות המטופשות שלך. אם אתה רוצה לעשות רושם על הלקוחות אולי
לפחות תתלבש פחות צעקני ויותר נורמלי, הרי העניבות המזעזעות
שלך הן נושא לקמפיין בפני עצמו, לטעם רע. אתה כמו חמור במרק
פירות, לא מבין בשום שטח, לא קולט ניואנסים, לא יודע איזו
פרסומת תהיה אפקטיבית ואיך בונים שכנוע אמיתי, לא כזה שהלקוח
חותם לך על חוזה פרסום שמן אישי, אלא שההמונים יקנו את המרקים
המוכנים האלה, דווקא, ולא את של המתחרים. ואם כבר אז שתדע לך
שאתה גם חתיכת זבל אנושי ושלא נעים לשוחח איתך, אתה כזה נאד
נפוח ומחזיק מעצמך גאון, אבל שיכבה אחת מתחת למלוקקות שלך אין
כלום. אין מוח ואין רגש ואין השכלה ואין מסרים, ואין עם מי
לדבר.

וכל הלבקוביצים האלה, איך הם לא שמים לב שאתה משתמש במילים
הלועזיות האלה בשביל השופוני, ובכלל לא במקום הנכון, ובלי
התמצאות אמיתית במורכבות של הנושא, ובכלל בלי חשק, כי בינינו,
הרי מה אכפת לך מה יהיה כתוב או מצולם במודעות או בסרטון או
בשלטים, העיקר שיגידו שאתה מעורב בזה, וזה יביא לך עוד כסף, כי
אתה לפי אחוזים, וכל מה שמעניין אותך זה שאתה בעצמך תהיה
מפורסם, ולא המרקים של לבקו. איך נפלתי למשרד הזה, אני שואל את
עצמי, איך לא נזהרתי מהכרישים, אני מת כבר להתחפף מפה, ורק אני
אסתדר קצת עם המשכנתא אני מתחיל פגישות עם מקומות אחרים,
מקומות שהאנשים יעריכו אותי שם לפי הכישורים, מקומות שאין
חולרות כאלה כמוך שיושבות בעמדות מפתח, מקומות שבהם נותנים
למקצועיות לדבר, ושלא צריך להלחם שם שיתנו לעבוד כמו שצריך.
כולה מה, מה אומרים לך, שתקשיב קצת לפעמים, אתה לא המצאת
תפרסום, אתה רק שליח בין הקריאייטיב ללקוח, אתה תופס? אתה חי
בעצם רק מפרי עמלנו כי אתה עצמך לא מייצר כלום, לבקו מביא את
המרקים, אנחנו במחלקה את הפתרונות בשביל לשווק את זה, ואתה מה?
אתה מידלמן, מתווך, עורבא פרח, שסתום מיותר. ושתדע לך שאם
לפחות היית נחמד, היית מוציא פה בלב שלם עוד יותר דברים יפים
ללקוחות שלך, אבל כולם פה כבר מחמיצים פנים כשמקבלים תיקים
שלך, ובסוף תקבל חרא סקיצות, כמו החרא אופי שלך. זה מה שיהיה.
תראה.

אבל אני לא בנוי להוריד רמה לפי הנומך שלך, אפי, ולא רוצה לקבל
חוסר יחס, אם אני עושה פה עבודה זהב אז או שאתה תדבר עליה יפה
מול הלקוח, או שבפעם הבאה ליד כולם אני אגיד סליחה האפי הזה לא
איש מקצוע, תנו לי בבקשה להסביר מה נעשה כאן במדוייק. וככה
צריך, שאתה תדבר על איפה זה יתפרסם ובכמה, ואני אדבר על מה
הולך להיות בפנים. וגם אם זה יוריד טיפה מהתהילה שלך ויגנוב לך
תמיקרופון לכמה דקות, אז תסתדר עם זה אדוני, כי ככה צריך
לעבוד! ככה זה בעולם בסוכנויות הגדולות, כל איש והמומחיות שלו,
וכל לקוח גמכן שולח את הנציג המתאים לדרג שמולו בעניין שדנים
בו, ורק אתה חושב לך שאת כל השיחה אתה תנהל, וכל מה שיוחלט אתה
תהיה הקובע, והכל על פיך. שתדע לך שנשבר לי ממך, ומהנפיחות
שלך, ושאלף עבודות נדפקו לי פה בגללך, ואין לי כבר כיף לקום
בבוקר ו-"
איפה יהיה לי אומץ להגיד לו את זה, חשב רמי, הוא מיד יזרוק
אותי מכל המדרגות.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אריאל שרון זה
שם נורא
הוליוודי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 20/12/05 15:54
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יפעת אילת

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה