New Stage - Go To Main Page

אודי רוזנפלד
/
על דוד אבידן

אדם מחפה על סודו, באמונה שאחר כך  - יחסר.
הוא מקיף את עצמו מכל עבר, בתלאות,
שיהיו משכבר.
הוא פורץ באחת את הדרך, אל לב הקורא התמים,
ונוטל הסמכות לידיים, ואז - משנה כיוונים.
אדם מתחלחל מן הרגש, ואותו ממהר להסתיר.
וחיה בו תחושה נטרפת, להסביר, ולהיות רק צעיר.
הוא חושש קצת ממה שיגידו, אבל, נאמן לדרכו.
השנים יעברו ויזכירו, מה היה, בחייו, במותו.
ועולים כיוונים מן הפתח, כאשר הוא מחליף כיוון
ודוהר אל רכבת הנצח, ומוסיף לחרוז עוד גיוון.
משחק במילים, משתטה קצת, המסך לבסוף יורד,
כל חייו הוא פחד מן המוות. המוות כעת, לא פוחד.
אדם לא כותב צוואה. ולא מחלק שום רכוש.
כוחו נגזל בהתמדה. כבר לא מתמודד עם יתוש.
החיים הקשים כבר עוברים לו.
עוד קושי כזה, לא יידע.
יעמדו תובנות ויסבירו, שהיה בחייו, אגדה!
את אפרו לא שרפו או הסתירו. ירד הוא לקבר, שלם.
הנפש יצאה למסע עד. הרי רק גופו ייעלם.
המילים ששרדו לא יסתירו, שמשון בגופה של אשה.
ובא האדיר ולקח לו, גם אותו - ללא כל בושה.



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 3/10/05 10:12
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אודי רוזנפלד

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה