כולנו שלדים את אומרת
ונוקשת באצבע כסופה
את רוצה לחזור אל 1905
לאפר על שיערי טבק עתיק ורומנטי
כמו שעווה על מכתב
וחמאה אנגלית מהודרת
היום את אומרת
כולנו גידים של רשת שרירים
סבוכה
זה בהוא, וההוא בזה
את רוצה לנתק ולא להאמין
שאת אנושית
עם שמלת סחבות צהובה
וכובע רחב שוליים
משכלת רגלייך בפארק
מלטפת אוזני כלבך בנונשלנטיות
והוזה.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.