|
לפני כחצי שנה
ישבנו שתינו על המזרן הבלוי שבחוץ
מכוסות בשמיכת הצמר שלך עם
הצבעים המזעזעים (לבן-כתום-ורוד)
שחרכת כשניסית ליצור אפקטים
במנורת הלילה כשהיית קטנה,
ואכלנו אורז חם (למרות שמאוחר)
אורז חם שבישלתי כשחזרתי מהמועדון
ונתקפתי פרץ עשייה (ורעב)
אכלנו אורז חם מקעריות עץ והרגשנו כמו
נזירים בודהיסטים (הכתום של השמיכה התאים)
ודיברנו ואת היית איתי.
היום בבוקר אכלתי אורז חם, לבן
יצאתי החוצה לבד והיה לי קר
אורז לבן כי אני עוד קצת חולה
וכבר יומיים שכמעט לא דיברתי עם נפש
ואף אחת לא שאלה אם אני רוצה משהו,
אולי כוס תה, חם. |
|
|
אני ואתה נסלנגן
את העולם...
אני ואתה אז
יבואו כבר
כולן...
אמרו את קודם
לפני זה
משנה...
כי אני חותם
בסוף הסלוגן
הזה.
יוסי עמוס חזה
מגיש: סלוגן
בציבור, מנחה:
גבי ברלין,
בתפקיד אורח: זה
שמאשר את
הסלוגנים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.