חיים שאול / בוקר |
מול תוגת ההרים
מנצנץ ועולה מחפש
פתח לפרוץ ולהשקות לבבות
בנהרות אדירים של בקר חדש
מתאוה מקוה אל נשמת המשורר
שיכתוב איזה שיר או פואמה אולי
ינציחנו בפי הדורות
ובאין משורר
יצאתי אליו
בשיר וקול תקוה מרחף
על הגבעות מציץ מן החרכים
לוחש
ו' אב
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|