מאייה וייס / כשאלחץ על קצת ההדק |
כבר לא יהיה אוויר,
יהיה חנוק בחדר,
ויתחיל קצת להחשיך.
האור ייהפך לאדום,
והמוזיקה תדעך,
ואז אני אדע,
שעוד קורבן הלך.
וכשאלחץ על קצה ההדק,
בעיניים יתחזקו הוורידים,
בידיים יתרופפו השרירים,
ודם כבר לא יזרום בעורקים.
וכשאלחץ על קצה ההדק,
המלאכים יחלו לשיר,
תמונת זיכרון תתלה על הקיר,
והחדר ישחיר.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|