מי אמר שמה שבא בקלות הולך בקלות.
אצלי זה בא ממש בקלות,
אפשר לומר קלות הדעת -
והולך נורא בכבדות,
הראש והגוף.
אני משתגעת.
דוקא ברגעים של נסיונות נואשים להקהות את חושי,
הברור והחד מתגלה לי.
אבסורד.
תמיד זה אסור.
תמיד הוא אסור.
ואני אסירה. ולא של תודה.
לך תדע,
בסוף עוד יהיו לי הרבה סיפורים לספר לנכדי.
לילדי לא אספר - זה יכאב לי עדיין.
מוזגת עוד כוס יין -
לא עוצרת לרגע לצלול, להשתכשך.
זה מסוכן מדי בגילך - כבר אמרו.
הוא מסוכן מדי בשבילך - דבר לא גילו .
ידעתי, יודעת, סוג של בחירה -
סוג של בכי רע!
וכל השכנועים העצמיים ובלה בלה בלה...
עם כל זאת -
הייתי קלה.
הלוואי והייתי כלה.