לירון לה-פיי / רגע - 10 :: צהריים |
כאילו נשבה רוח העיתים
לאחור.
שלולית
ונמלה גדולה בודדת
רעב.
ועולם בטיפה של מים.
צהריים
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|