|
גע בי כמו שנגעת
ברמזורים האדומים
תחת לבנה זוהרת
בכביש מהיר וריק
של תל אביב
אחרי טיול לילי
ברחובות נווה צדק
העייפה
שוממת מאנשים
ואורותיה מאירים
השתקפותנו
בשלוליות של גשם
אחרון
ואז התגנב מאחורי
בעדינות רכה
וידיים מחממות
הפשר אותי
מקיפאון של חורף
הצמד אותי אליך
וחבק אותי חיבוק
של שמש
אחוז בי כפי
שאחזת אז |
|
|
אמא שלי הכי
בעולם,
אבא שלי ממש
מושלם,
אז למה לעזאזל
יצאתי מטומטם? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.