אני אוהבת את החיבוק שלך.
אפילו שזה רק חיבוק...
בשבילי זה יותר משמעותי מכל דבר אחר.
החיבוק הזה, שאני מרגישה כאילו אתה עוטף אותי, ואין אף אחד חוץ
משנינו בכל העולם.
החיבוק הזה, שגורם לי לשכוח מהכול.
החיבוק הזה, שבו אני מרגישה הכי תמימה וטהורה שאפשר להרגיש.
החיבוק שמחמם, גם אם לפני שנייה קפאתי מקור.
המגע הזה שלך, שאין לאף אחד אחר.
מגע שגורם לי להצטמרר, אבל באותו זמן גורם לי להרגיש הכי נוח
ובטוח.
מגע מחמם ונעים. מגע שעוצר לי את הנשימה.
כשאתה מחזיק אותי ולא נותן לי ליפול,
ואני מרגישה כאילו אני עומדת לעוף.
החיבוק הזה שלך, גורם ללב שלי לצעוק שאין עוד דבר שאני רוצה
חוץ מזה,
וגורם לו לזעוק שהוא רוצה עוד כשאתה עוזב.
אני שונאת שאתה עוזב אותי.
אני אוהבת לחזור לעוד חיבוק אחרי דקה.
ואני מרגישה כאילו אתה מחבק את הנשמה שלי-
מן חמימות שמתפשטת מאמצע הבטן לכל קצוות הגוף.
חמימות שגורמת לי לעצום את העיניים ובחלומות לצוף...
כשאתה איתי כלום לא חסר,
ואני לא רוצה יותר.
אני מתמכרת אליך כל פעם מחדש.
ואני כל כך צריכה את הסם שלי עכשיו. כל כך צריכה אותך.