ג'ימי האדם?

אדם? מי אדם בכלל? מי רוצה בכלל רוצה להיות בן אדם?! אני רוצה
להיות ציפור. עפרוני. הסקיי לארק. איזה שם מדהים. עף בשמיים.
דואה אך לא דואג. יפה. אצילי. חופשי...
לא הייתי מתנגד להיות פיה. דווקא תפקיד מעולה בשבילי. ככה אפשר
לעוף וגם אפשר לתת. יש כוחות שמספיקים לכולם. בשביל לתת לכולם.
והכי חשוב... אני אהיה בחורה. הרי פיות הן בנות. מישהו שמע פעם
על פיה בן. ברור שלא. כי פיות, בדיוק כמו נשים, הן יפות,
עדינות, זוהרות, נותנות (לפחות יותר מגברים), וכמובן משרות
קסמים. הוי הקסמים...

במקום הנורמאלי ביותר להיות מיוחד אומר שאתה רוצח או אנס או
משוגע. רק במקום מיוחד אתה מיוחד אך נורמאלי. בבית סוהר הרוצח
יהיה נורמאלי והאנס יהיה נורמאלי בבית כותנות. אז אולי זה אומר
שכולנו מיוחדים. ואם זה מה שזה אומר... אז כולנו צריכים מקום
מיוחד. והאמת שזה לא רעיון כל כך גרוע. זה אפילו רעיון מאוד
טוב. מה היה קורה אם כל אחד היה יכול לגור במקום שמתאים לו
בדיוק. במקום שבו הוא לא ירגיש שהוא לא בסדר. הוא ירגיש שהמקום
הוא חלק ממנו וכך גם כל האנשים שנמצאים איתו. כל האנשים שיהיו
שם יחיו בעולם בו הם נורמאלים ומיוחדים.

מסתובב בגן חיות ורואה ג'ירפה בתוך כלוב וחושב 'איזה חיה יפה.
כל מה שהיא עושה זה לאכול, לישון, להסתובב, להתבונן, לא בטוח
שלהבין על מה. היא גם מתרחצת פה ושם. הנקבות יולדות ומגדלות את
הג'ירפות הקטנים. הם גדלים ועושים את אותו דבר.' ואני לא יכול
שלא לחשוב 'הם מודעים לכל מה שהם עושים? זה חשוב להם איך הם
עושים את זה? כמה זמן נשאר להם עוד לעשות משהו? הם מודעים
למוות? הנקבות מודעות לעובדה שהן מביאות חיים לעולם כמו נקבת
אדם?' האמת שנראה לי שכן. זה לא נשמע הגיוני שחוויה כזאת עוברת
ללא רגשות עצומים. או אולי שכן. לא משנה.
אז אני מסתובב. ומסתובב. ואני כבר מרגיש שאני מסתובב סביב
עצמי. הנה... אני מסתובב סתם בלי מטרה כי אין לי מה לעשות או
שאין לי חשק לכלום. אז מה ההבדל ביני לג'ירפה? שאני מבין שאני
ככה? אולי. לא יודע. נמשיך להסתובב...