מחזיק מראה מול פניי
השתקפות שאינה שלי
זיכרון ילדות שמח
זיכרון ילדות רחוק
אבא מחבק
אמא שרה
שנים של אושר
שנים של תמימות.

המראה נופלת
רסיסים עפים
מחולקים לזכרונות לא נעימים
כל זיכרון בעל אותו תוכן
עצב, דמעות
בכי, קשיים
אבא רחוק
אמא שותקת
ואני יושב, בוהה באוויר.

אם להיוולד הייתה בחירה
לא הייתי כאן
אם אומץ למות היה לי
לא הייתי כאן
שנים של חרדה
שנים של תיקווה
אין ביקום אפילו שמץ של עזרה
אני עצמי כאן בודד
מחפש את מקומי
רק מוצא אנשים, שחלקם אף ללא פנים.

ענן בשמיים
אני מקנא
הוא ללא צורה
וללא מטרה
הייתי רוצה להרגיש את הרוח על פניי
להרגיש את החופש מתחת לזרועותיי
להרגיש את התיקווה סוחפת אותי
להרגיש את השמחה ממלאת אותי.

אמא אני יושב כעת
וכותב מכתב
מכתב על חיי
מכתב עצוב
הכתב לא קריא
כי הוא כתוב בדמעות
דמעות שלי, דמעות גדולות
תסלחי לי אמא
תסלחי על הבורות
כי כנראה מרוב עצב ובכי
לעולם לא למדתי לכתוב.