את יפה מדי,יפה מדי כדי לשכוח,
אני עקשן מדי,עקשן מדי כדי לסלוח.
מאוחר אולי,כדי לשנות את הצבע,
שזורם בעורקיי והסבל הוא דרך קבע.

וכשאני יושב בשער חמש וחושב עלייך,
הפועל מקבלת גול,
וכשאת לא איתי גרשון שוב מחטיא,
בלעדייך, האדום הוא לא אדום.

את מפילה עליי האשמות בבעיטה קשתית,
זה כבד עליי, רומן במאבק תחתית,
תחזרי אליי ונניף ביחד את הדגל,
מה יש לי בחיי, חוץ ממך וכדורגל.

וכשאני יושב בשער חמש וחושב עלייך,
הפועל מקבלת גול,
וכשאת לא איתי גרשון שוב מחטיא,
בלעדייך, האדום הוא לא אדום.

לפעמים אני חושב מה יותר כואב,
להפסיד בדרבי או להתאהב,
ושוב אני יושב ואוכל לאט את הלב,
כי בלעדייך האדום הוא לא אדום.