[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועה מילר
/
יא פדז'דו

פעם היה לי צל קטן, אבל הוא גדל איתי
פעם חשבתי שהוא סתם, אבל עכשיו אני רואה שהוא אמיתי
הוא לא שר לי בבוקר שירים, והוא הולך איתי למקלחת
הוא איתי בכל הרגעים, בוכה או צורחת
פעם הוא היה כמו אגרוף, עכשיו יש לו שיניים
היחידה שרואה אותו היא אני - ואפילו אין לי עיניים
הכדורים הכניסו אותו לכלוב, אבל אני כבר התמכרתי
חיים בלי הצל בתוכי - רגעים כאלה לא הכרתי
אבל אני יודעת שהוא שם - כי אין לו לאן ללכת
הצל שלי כמו עץ בתוכי - נטוע, רק בשלכת
ומתוך הכלוב הרחוק - מציצות העיניים
עוקבות אחרי ובולשות, מחכות לנפילה בינתיים
אבל גם כשאפול הרחק, עמוק בתהומות הרגש
אני יודעת שצל - הוא רק סימן שיש שמש
כי גם כשירדו הטיפות, על עצים נטועים בשלכת
הצל שלי ואני - נמשיך ביחד ללכת
הוא ילבש צורה של פנתר, או נחש או אריה או מפלצת
ואני אמשיך לחייך, כשהבטן בפנים מתפוצצת
כי הכלוב של הצל הוא שביר, לא יחזיק מעמד ברוח
ואני חייבת לרוץ, ואסור לעמוד או לנוח
כי ביום שיבוא המחר, תסתיים השלכת מאמש
אז אדע שהגיע היום, בו בלע הצל את השמש.










נכתב אחרי התקף הדיכאון האחרון, בעקבותיו הועלה המינון שוב,
הפעם ל- 40 מ"ג.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בקרוב בערוץ
ה"מדע בדיוני":
דודו מספר
לגולו-
The Next
Generation


תרומה לבמה




בבמה מאז 30/9/05 10:23
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה מילר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה