New Stage - Go To Main Page

נרמינה חנין
/
מזוודה

מזוודה

ואני הולכת הרחק מכאן

אורזת מזוודה והולכת... אורזת מזוודת זיכרונות

סוס לבן נושא אותי הרחק לשם אל תוך מקום קטן וצנוע

יש שם נהר, עצים וברבורים מוזרים

מטען כבד אותה מזוודה

עם כל הזכרונות שכתובים על דפים ריקים

והדיו נמרח והדפים דבוקים חזק חזק אחד לשני

כאילו אינם רוצים להיפרד אחד מהשני

כל החיוכים נמצאים שם - המבטים

רגעי האושר הבכי הכאב... והילדות

אני עוצרת את הסוס יורדת ממנו

צועדת אל המים נעמדת ליד הקצה פותחת את המזוודה

נושמת נשימה ארוכה ומפוחדת

ונפטרת מהכול זורקת את כול הדפים אל תוך המים

והדפים צפים להם שם, נסחפים הרחק...

אנשים משתנים ואיתם הזכרונות אף אחד לא צריך מטען כבד על הלב

ואני נשברת זורקת הכל כי זה כבד מדיי

ונזכרת איך:

"היינו הולכים בחלומות בשדה של פרחים הולכים לאיבוד

להאמין בך להאמין בעצמי ולדעת שלא הכול אבוד"

עכשיו, טעם של עצב  בפה - יבש וריק

אני עייפה... חלשה... מזדקנת אולי

ונופלת

הדפים מתחילם לשקוע עמוק עמוק.. .לאט לאט... אחד אחרי השני

הסוס מרים אותי וזורק אותי אל תוך המים

ואני כעת שוקעת, טובעת ביחד איתם

עם הזיכרונות... עם הגעגועים לתקופה שהייתה




ציטוט מתוך - בחולומות - איריס פרחי



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 30/9/05 23:21
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נרמינה חנין

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה