אני כלואה בגוף שלי
תקועה בחיים המשמימים וחסרי הטעם שלי
מזייפת חיוכים ומרכינה ראש
לא מתנתקת מהכאב
מתעקשת שאני יכולה לתקן משהו שכבר מזמן חמק מידי
נושאת עיני אל גבו של מישהו ההולך ממני
לספק חיים אחרים ספק תהום פעורה
נשארתי ילדה שרוצה את הדובי שלה,
והוא נשאר גבר שרוצה להיות ילד
ודבק בה שרוצה שהוא יהיה רק שלה ויודעת שהוא לא
כל כך הרבה פירות אסורים, ואני גוועת
רוצה לקטוף תפוח ולדעת
להתעורר, להתבייש, לשתוק.
כמה מילים שפכתי על הפצע הזה
שלא עובר. הסרטן מתפשט.