שחור הוא הלילה
אדום הוא היום
ורק את דמותך
אני רואה בחלום.
היית כה יפה
ממש שיא התמימות
כשראיתי אותך,
זו הייתה מציאות ?
אהבתי אותך
וזאת האמת
אבל ליבך
כמו לב של מת
כמו הכל בעולם
כל דבר ודבר
זה היה בעבר
זה היה ונגמר
מצטער שאני
זרזתי הקץ
אבל בליבי
היה תקוע החץ
והדם - הו הדם...
שזרם בלי הפסק
מליבך שפעם
ועכשיו הוא סתם ריק.
ואולי, הוא היה כך תמיד?
ואולי, אני הוא הפתי, התם?
ואולי בגללי - לך אין עתיד?
זה בטוח. בי האשם!
לא היית בן אדם - ועכשיו את מלאך
זה לא היה טוב - שאהבתי אותך
אבל זה סופנו
- ידידתי
חייך הסתיימו
ועכשיו גם שלי.
אותה הסכין
באותו "התפקיד"
תרצח האהבה
והפעם לתמיד!
(ותודה לניק קייב על ההשראה) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.