בתוך טיפות מעודנות קטנטנות
הגולשות על עדן החלון אנחנו נמצאים,
מתבוננים באותו עולם מוזר
שנשקף בחוץ ונאבקים על תמימותנו.
קרני האור המשתקפים דרכנו
מובילים את ליבנו דרך מסך הברזל,
דרך חוטי הפלדה, מתחת לאדמה, להיפגש...
והנה את מולי,
במכתב שברירי זה שלכאורה אין בו חיים כלל.
אבל אולי יש.
אולי את מקשיבה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.