|
התעוררתי מחלום
נבהלתי ועמדתי במקום
השמש עלתה חיממה את גופי
ואז באת אתה באופן פיתאומי
כך התחיל יומי
עם רוח אביבית
שוטפת פנים משחזרת הכל
הראש לא מצליח לעבוד
ורק הלב הולם בלי סוף
מביטה בראי
ואתה מחייך מולי
זה נראה כ"כ אמיתי
נכנסת לחדר יושבת בשקט
עוצמת עיניים וחוזרת לאותו ערב
ישבתי מולי עם עיניים דומעות
בכית, הוצאת כמעט הכל
שאלת מה יהיה סופי?
אמרתי אולי זה אפשרי
הייתה דממה
ואז באת אתה
ואז באת אתה
נסעת רחוק שברת לי את הלב
התקשרת כל יום לטפח את הכאב
פותחת עיניים נושמת עמוק
הלכתי יותר מדי רחוק
אני חושבת שטעיתי בגדול
למדתי לחשוב
להסיק מסקנות
ושכחתי להרגיש, איך יכולתי לטעות
ואז באת אתה
נתפסתי לא מוכנה
נזרקתי בלי כוונה
למקום של הבנה
כמו מתעלמת מהנקודה
שהמציאות נמצאת עכשיו שם
ואז באת אתה
ואז באת אתה |
|
|
נישואין לאהבה
זה כמו משטרה
לצבא
אחד שלמד יותר
מדי לפסיכומטרי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.