[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ניב גל
/
נשר גולדשטיין

האיש הזה פה בקניון רוצה לשנות לי את הטלפון הסלולרי למשהו
יותר טוב. הוא כל הזמן אומר לדדרג או לשדרג את הטלפון ואני לא
מבין מה זה אומר .דודו אומר לי לא להאמין לאנשים בחליפות
שמדברים הרבה. אני תמיד מקשיב לדודו. דודו זה האח הקטן שלי.
הוא רק בן 12 והוא יודע הרבה דברים למרות שהוא רק בכיתה ו'.
אני לא אוהב שהוא משחק עם חברים שלו מלחמה ברובי צעצוע. אני
בכלל לא אוהב רובים ואני לא אוהב רעש של יריות זה עושה הרגשה
מפחידה.
אמא נתנה לי כסף כדי שאני אסתובב בקניון ואקנה לי משהו כי היום
אני בן 26 והיא אומרת שהכי טוב שאני אבחר לעצמי מה שאני רוצה.
דודו אומר שאמא עצלנית ובגלל זה היא לא קונה לי מתנה ורק נותנת
לי כסף ולמרות שדודו תמיד צודק אני אוהב את אמא למרות שהיא
עצלנית. היום חבר שלי שי מהצבא אמר שהוא יבוא לבקר אותי ואמר
שהוא יגיע לקניון. אוף הוא תמיד מאחר עכשיו כבר ארבע ושתי דקות
וקבענו בארבע ליד החנות של FOX. שי ואני החברים הכי טובים
בעולם היינו ביחד בצבא למרות שאני לא זוכר כלום כמעט מהצבא.
אני לא אוהב רובים. שי סיפר לי שהיינו בפלס"ר נח"ל ושמרנו על
אמא ואבא ודודו ועוד אנשים בארץ שלא יקרה להם כלום מהמחבלים.
דודו אומר שמחבל זה איש עם שפם וכזה סדין משובץ על הפנים כמו
החולצה של המורה ניסים לתושב"ע מכיתה ג' בעלה של המורה אביבה
חברה של אמא.
אמא ואביבה חברות טובות, למרות שאמא אומרת כל מיני דברים לא
יפים על אביבה, שהיא קמצנית ושהיא עצלנית ולא עוזרת לניסים
להביא כסף הביתה.
הנה שי! אני רואה אותו מרחוק הוא מגיע!! איזה מצחיק הוא תמיד
הוא הולך ומדבר בפלאפון עם חברה שלו חגית. חגית מאוד נחמדה
ויפה אבל אני מרגיש שהיא קצת מפחדת ממני אולי בגלל שאני מדבר
קצת מוזר. שי!! אני פה!!!
אמא סיפרה לי שכששכבתי בבית חולים היו אצלי כל החברים מהפלס"ר
מהבוקר עד הלילה ליד המיטה שלי. היא אומרת שהם היו בטוחים שאני
לא אתעורר מהשינה אבל הייתי חזק והתעוררתי. אני לא אוהב רובים.
אמא אומרת שישנתי הרבה זמן והתעוררתי רק אחרי שבוע בטח הייתי
מאוד עייף ממה שקרה.
כולם דאגו לי ובגלל זה אני אוהב את כולם. בכלל אמא אומרת שאני
מאוד רגיש והיא אומרת שרוב האנשים מנצלים רק 10 אחוז מהמוח
שלהם וגם 10 אחוז מהלב שלהם. היא אומרת שאני מנצל אולי פחות
מ-10 אחוז מהמוח אבל 100 אחוז מהלב. אני לא מבין הרבה באחוזים
אבל אני יודע ש-10 אחוז זה קצת ו-100 אחוז זה הכי הרבה שיש,
ככה דודו הסביר לי. דודו חכם מאוד, הוא סיפר לי שהוא עדיין לא
למד אחוזים בבית הספר אבל הוא כבר יודע למה אמא התכוונה .
-"חכי שנייה חגית, מה המצב אחייייייייי"
-"שי מה נשמע!!!"
-"ואללה איך התגעגעתי אליך!"
-"שי תמסור ד"ש לחגית"
-"היא מוסרת חזרה. תשמע יובל אני ממש מצטער אבל חגית נתקעה עם
האוטו באיילון אני חייב לזוז לעזור לה אני אתקשר אליך אחי אל
תדאג.
-"מבטיח שי?"
-"מבטיח אחי אני חייב לרוץ ביי"

אני עצוב ששי הלך אבל הוא צריך לעזור לחגית כי הוא אוהב אותה.
חגית מזכירה לי קצת את שני חברה שלי לשעבר שנפרדנו בגלל מה
שקרה לי שישנתי בבית חולים. היינו כל הזמן מדברים בטלפון
ואהבנו אחד את השניה. כל פעם שאני מתקשר אמא שלה אומרת ששני לא
בבית ושאני מתקשר לפלאפון שלה אז היא לא עונה ואם היא עונה היא
בוכה ואומרת שהיא לא יכולה לדבר עכשיו. אני כבר לא מתקשר יותר,
ככה דודו אמר לי. דודו אומר שבנות מלשניות ולא נותנות להעתיק
במבחנים אבל אני יודע שלא כולן רעות.
פעם אבא סיפר לי מה קרה לי בצבא לפני שנרדמתי. הוא אמר שהייתי
בלבנון בהר דב וצלף סורי פגע לי בראש. צלף זה איש רע עם רובה
שיש לו משקפת על הרובה כמו שלאבא יש משקפת שרואים איתה כוכבים.
הוא סיפר שכל הראש שלי נשפך והגעתי במצב של מוות קליני לבית
חולים ובגלל שאני חזק קמתי אחרי שבוע. שהתעוררתי על המיטה
הלבנה בבית החולים ראיתי את אמא בוכה ומחבקת את אבא חזק חזק
ורץ אליי ד"ר כהן שהיה הרופא שלי. הוא אמר שאני חזק כמו בריון
ושישנתי הרבה.

אני רוצה ללכת לטייל קצת בגן מאחורי הקניון עוד מעט יש שקיעה.
מאז שהתעוררתי אני לא מפסיד שום שקיעה ואני גם קם כל יום בבוקר
לראות את הזריחה. הייתי רוצה להיות נשר לעוף ברוח ולהסתכל על
כולם. לעוף הכי מהר ורחוק שאפשר ואם הייתי רואה צלף הייתי צולל
למטה ומזהיר את החיילים.
חשבתי לשנות את השם שלי לנשר גולדשטיין אבל אמא עושה פרצופים.
דודו אומר שיובל זה אולי השם שלי אבל בנשמה שלי אני נשר.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
עשיתי חישוב,
ויצא לי שאם אני
אשב פה בממוצע 3
שעות כל יום,
וכל שעה אכתוב
784 סלוגנים, אז
תוך שנה יהיו
בבמה
7,000,489,000
סלוגנים שלי.




המשועשעת בהרהור
תמהה לעובדה
שהיא ב- 3
יחידות מתימטיקה


תרומה לבמה




בבמה מאז 29/11/05 8:29
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ניב גל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה