לפני שנים - מאה לפחות
חיו נסיך ונסיכה בגבעות.
את סיפורם אין הרבה מכירים
אז אספר לכם אותו בכמה מילים:

בארמון האדום חיו בשלווה
זוג נחמד - מלך ומלכה,
שלטו בכיף על הממלכה הצפונית
ועל בתם אין אחד שלא הביט.

באותו זמן בארמון הכחול
צבעו המלך והמלכה במכחול
את הממלכה הדרומית - שם מלכו
ואת בנם החתיך לעולם לא הראו.

יום אחד הנסיך ראה את הנסיכה -
הוא נסע לטייל רחוק מהממלכה הכחולה
הוא ראה אותה ונדהם מיופיה -
כולה אדומה ויפה כמו שושנה בשיא פריחתה.

הנסיכה יום בהיר הסיתה את מבטה
וראתה את הנסיך שהופיע אל מול עיניה.
מוזר היה לה - כחול, חתיך וגבוה
נדלקה עליו ישר והחליטה איתו לנסוע.

נסעו שניהם יחדיו אל חוף הים וההרים,
עשו חיים ובילו בנעימים,
היה זה היום היפה ביותר בחייהם
חזרו לבתיהם מאוהבים שניהם.

סיפרו להורים- המלכים התאכזבו
איך לרמה כזאת הילדים התדרדרו?!
מייד טלפונים צווים ואיסורים -
את הנסיך הנסיכה לא תראה עוד לעולמים.

אך לאהבה - כפי שכולנו יודעים
אין גבולות ואין מעצורים
הנסיך הכחול והנסיכה האדומה
רכבו על הסוס אל עבר השקיעה.

התחתנו בלב יער עתיק:
הכלה בכחול והחתן מסמיק
הנסיך הפך למלך והנסיכה למלכה
וחיו להם באושר ושלווה.

אחרי כשנה נולד הבן הראשון.
איזה צבע היה? - ניחשתם נכון.
ההורים ההמומים גילו צבע חדש
סגול היה הוא ומתוק מדבש.


זהו סוף הסיפור ידידי הנאמנים
וגם כאן האהבה ניצחה למרות השוני בצבעים
וגם כשנחזור למציאות שלנו היומיומית
לעולם על תוותרו על אהבה אמיתית,
על כל הפערים האהבה תגשר
אל תירתעו ממרחק, צבע, או כל דבר אחר.