אתה שותה כוסית,
אומר לה להתראות ולובש מעיל,
חושב מהר ודורס שלולית,
אתה מסתיר מעצמך את היותך דביל.
אתה חושב אתה כזה חכם,
אופנוע שטח וכובע בוקרים,
לא ככה ילד? שנון ומתוחכם?
כמה עוד תסתיר את עצמך מאלוהים?
אז בוא, תבין,
גם אם תרוץ עד פס השמיים,
אתה צריך להבין,
גם אם יגמר הזמן, ויצרבו העיניים,
אתה בטח תסכים,
שעדיף לחיות בשניים.
אבל אתה?
אתה שיכור מעצמך,
רץ ערום מול מראה,
זחוח דעת תקרא לה לבוא איתך,
אתה גשש-עיוור חסר תקנה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.