עודד עוז / ואין |
ואין את עצבונך.
ואת מסדרונות הגעגוע פוקד שיגעון:
עין רודפת עין,
מיתר שוכח עצמו, נותר.
יד מיותמה,
אישון לבין ריסים מזדחל.
רגש הנותר ערום מחום גוף,
ושלי הוא כעת,
שלי לראותו.
{ואולי?}
עודני מאמין בחום אהבתנו,
{ואולי את עם אחר?}
מאמין באגדה נושנה.
מאמין שאחזור מחופי השדים
וגלימתי תתנוסס באוויר הים כמראה.
מאמין עוד בך אני
אני בך עוד מאמין.
ואין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|