הולכת הפוך, נגד הזרם
לא בכיוון, לא בכיוון של כולם
לא שואלת למה, לא שואלת לאן
אנשים אפורים חולפים, אנשים בלי פנים
מחייכת לעצמה, ובוכה תוך כדי
כמעט מסתובבת, אבל ממשיכה ללכת
אנשים אפורים חולפים, שמים לה פתקים בכיסים
והכל אותו דבר, וכלום לא משתנה
היא ממשיכה ללכת, עדיין מולם
ולא שואלת למה, ולא שואלת לאן
ואנשים אפורים, חולפים על פניה, חולפים ודוחפים
והיא ממשיכה ללכת, לא יעצרו אותה
ואנשים אפורים, תופסים ומושכים
והיא נלחמת, לא יזיזו אותה מהדרך
ואנשים אפורים חולפים, חולפים ובוכים
והיא ממשיכה ללכת, הולכת וצוחקת
הכיסים מלאים, בעצות, בפתקים
והדרך מלאה אזהרות ושלטים
פתאום מופיעים, גם ילדים אפורים
ילדים אפורים, בלי שם ובלי פנים
בוכים, צועקים, מושכים לה בבגדים
היא ממשיכה ללכת, בלי היסוסים
והנוף השתנה, ונעלמו האנשים
ועכשיו החיים שלה, הם שאפורים
|
