"משהו חסר. אני פשוט יודע את זה". אמר יזיקיאל ופניו חרשו
דאגה.
"יש לנו עוד שעתיים להרים את העולם הזה על הרגליים והוא אומר
שמשהו חסר.." אמר גודפרי. בכעס הוא פתח את התיבה והחל להוציא
כדורי אנרגיה קטנים וצהובים, "מה חסר? אני רואה אכזבה, שלום,
שנאה, תקוה, חמלה, כעס... מה עוד אתה רוצה?" הוא אמר בחוסר
סבלנות.
"אני צריך משהו חזק, משהו עמוק. מטרת חיים, צורך קיומי! משהו
שהם תמיד ירצו!" אמר יזיקיאל ועיניו נמלאו להט.
"אתה חולם" אמר גודפרי בזלזול, "חולם?" שאל יזיקיאל בתמיהה.
"כן, חולם, גם את זה המצאנו." אמר גודפרי.
"כן, אולי אני חולם. אבל זה נחוץ. תן לי ליצור... אהבה." אמר
יזיקיאל בשקט. "טוב, אבל אלוהים לא תאהב את זה." אמר גודפרי
בסמכותיות. "טוב אני קצת כועס על אלוהים בכל מקרה" אמר
יזיקיאל, "למה היא צריכה את השם הזה בכלל?". יזיקיאל לקח גוש
של אנרגיה שריחף באזור. הוא עיצב פרע, ואז אדם , ים, לבסוף,
הוא עיצב לב וחייך. הוא קירב את הלב אליו וזה זהר באור אדום
רך. יזיקיאל זרק את הלב לתיבה ואמר "זהו. סיימנו".
"אתה יודע שזה יגרום גם סבל?" אמר גודפרי, "כן. אבל הם יודו
לי." אמר יזיקיאל וזרק את תוכן התיבה לכדור כחול מתחתיהם.