כמו ילד בכיתה ד', לא יוצא לשום מקום.
כמו ילד בכיתה ד', חוזר הביתה עד 10 על השעון.
וזה הכל באשמתו, על פשעיו.
אבל לא כך רואות עיניו את המצב.
עיניו רואות עוד מנה בדרך.
ריאותיו רוצות עוד שכטה לדרך.
ראשה פועל כמו שצריך,
אך החוקה לא רואה זאת בעיניו של הילד הקטן,
החוקה לא אוהבת את מה שזומם הילד המושתן .
החוקה רוצה אותו בבית הכלא,
בעוד שהוא רוצה אותה לשבור.
אבל החוקה חזקה יותר מהילד המושתן,
ואם אותו החוקה לא תעצור, אז אותו הכלא ישבור.
אבל הילד בשלו, וכך גם מגיע לו.
כי זהו גופו וזהוא רכושו ואם הוא רוצה להתמסטל,
למי הזכות להגיד לו שהוא קצת התבלבל.
בין דברים שמותר ודברים שאסור החבל דק,
בסך הכל משטר שלא מסכים שהילד יקבל ממתק.
אבל הילד לוקח אותו בכל-זאת,
וזה משאיר אותו חסר זכויות.
כי הוא עבר על החוק,
גם אם לא הלך כל-כך רחוק,
וכשיתפס, את עתידו הוא יכול פשוט למחוק.