|
השתיקה חותכת בי
מילים - מילים
מפוזרות על גבי דפים שלמים
לא נותנת ליד הכותבת
מנוחה.
לפעמים הכאב שמתחבא בתוכי
אוהב לדמיין שהוא
דוחף את הפנים שלכם החוצה
מטיח את ראשכם בקיר
עד זוב דם
וצאת הרגש.
אז חוזר העט ליד
(אני) סוגרת את דלת הנפש
ממשיכה לירות
על נייר. |
|
|
זיעה על המצח.
שליפת אקדח.
החלפת מבטים.
מתח.
ואז, קול יריה.
כל כך כוחני, כל
כך הרסני.
רגע פיוטי
בעיקבות משחק
בטומב ריידר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.