חשקה נפשי באהבה
אך למוחי אינה תשובה
ישנו חשש ואין רצון
מפאת הכעס והיגון

חשקה נפשי בפתיון
אגול אני מהמפתן
עם שחר הירח כאן
אמצא מיטה אך לא לישון
בין חברי לאור ראשון

וכשאבין אחזור מיד
אל חומותי בנויות היד
וכשאסב ראשי אחור
כבר לא יהיה לאן לחזור

למה זה קרה דבר
שאסתבר שמאוחר
תסמין האף וראש מורם
שלא ישוב עוד לעולם

אך לא אסור ולא ארא
הכל מובן כבר אין ברירה
נפשי רוצה עוד אכזבה
פגועה אך ממשיכה לרצות
ומחפשת הלצות

ששוב תשוב אותה תקופה
תקופה מרה אך מתוקה
עונת אביב רבת שלכת
עונה שתפארתה קולחת

של צבע עז ורגשות
טבולה באלף חלומות
בריח חד שמהפנט
ושל חיוך אחד שמת

אך איך אוכל אם לא אדע
מה היתה האבידה
מהעץ נשרה לה התמימות
עם האוח שבדמות

איך אוכל עם לא לחלום
על קיום אותו מקום
האם שווה הנפילה
גם בשביל אותה תפילה.