היום אני כבר מבין
את אשר יגורתי מפניו -
רגש ניבזה, אשר ינקתיו משד אימי
אותו ברזל מלהט החורך בשרי החי
מלווה אותי מבראשית
פחד עמוק ובסיסי המפעפע בי
ממלא את עורקיי
אינו מותיר מקום לחמצן.
ילדותי מטילה את צילה המאיים,
צל התמיד.
- ברח, לך ברח
לא עוד!
כי לא נימצא מדרך לכף רגלי
איזהו גיבור?
הכובש את יצרו.
נחשפתי, ואני עומד על פי התהום.
הילחם !
דע כי צל הרים - כהרים.
עזוב את הצדקנות התבוסתנית.
יחי הכיבוש
דכא אותם.
רק כך.
מצא מנוחה לנפשך, כי לא לך היא.
לך שב תחת גפנך ותחת תאנתך
ועמוד על המשמר
למען יאריכון ימיך על פני האדמה.