|
אתה בסביבה
אני מרגישה אותך
אתה כמו שד
המהלך בין החיים
אתה רוח לא ברורה
שמדכאת אצלי
כל חלקה טובה
המרחק מצטמצם
חשה בקרבתך
שומעת את טפיפות פסיעותיך
מתקדמות לעברי
ליבי מחסיר פעימה
לא יודעת לאן הפנות מבטי
לא יודעת במה לנגב דמעותיי
שזורמות ללא הרף
אם לא מרטיבות את פניי
מרקיבות את ליבי
שנוטף מכובד משקלו
נשמתי שנסחטת עד תום
אנו באותו חדר
אך אנו לא לבד
אנו לא באמצע שיחה
ואני לא ממש בצד
רחוקה ככל שאהיה
-נשרפת מחומך
מחייכת ככל שאהיה
-נאנקת בחולשה
רוצה לזעוק אליך
רוצה לראות פניך
מביטות בי באותו מבט
שתמיד שלחת לעברי
אותם חיוכים כמוסים
שכאילו מנגנים את הסוד המוצפן
נקרעת לגזרים
שבורה לרסיסים
אזוקה בשלשלאות כבדות של רגשות
שהמפתח להן נזרק למצולות
ואני שוקעת, שוקעת בתהומות
תהומות יאוש וסבל
תהומות כאב צורב
כוויות מאש לוהטת
כוויות מליבך הכבוי |
|
|
אז אמרתי לו
הוא אמר לי
אז אמרתי לו
הוא אמר לי
אז אמרתי לו
הוא אמר לי
נסיון טיפוסי של
איש מבולבל
להסביר שיחה
שקרתה באמת לצד
שלישי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.