אני אוהבת את המילים שאומרות
שאין מילים
שמודות בחולשתן
בחוסר האונים המופלא
בנגיעתן בעומק המימי המעורפל ש
אין לו קולות אלא רחשים
שאין לו מנגינות אלא לחשים
מעורפלים כ
פלומת עשן בחושך

ניגודים רכים מדברים אלי
בשפה מיוחדת
ששומעים אותה בלי גוף
שומעים אותה
כמו נגינות עם כנפיים ש
מטיילות בחן מרהיב

קטיפה רכה
באפלולית ספיראלית
עם הבזקי אור רך ומלטף
לטיפות מתוקות שניגרות מידיים
אילמות
נשיקות אווריריות מרפרפות
בשקט הסוער

הנה
רסיס שקט חומק בריס מתעגל לרטט פעימת דמעה שקופה
ואושר מאוחסן בחיוך קפוא מתעורר
מכה בסדקי מראה שבורת דמויות מקופלות כעוברי אהבה
בצנצנות קסומות שנפלו ממדפי סודות
אל חיק עצב מתפתל בצעקה אפופת דממה