ישנו עיקרון של דאווין קדמון
ישנה אוירה של חייב להיות
וגם אם תראה
לא תמצא
את
המרווח
הדק
בין הטהור למלוכלך
שבכספת הרגש שלך
בקיצור אוהב להיות למטה
כן זה פוזה שיק עצבות
תראו אותו מהורהר!!!
אתה חייב להיות פחות מושפע מעצמך
כמו שאתה מרבה להיות לא עצמך
אני נוסע בכרכרה,
ניפגש לי בעיר השכנה,
עם מי ומי,
וכל המי והמי,
עושה ישיבה קטנה להכרות
מן עליה לרגל - ההנאה,
וזה בסדר,
נהנה ולא ניכוה מעצמי.
ישבנו שם במקום שיושבים בו
אני יחד עם כמה פרצופים קרובים
ניסינו לחלץ כמה רגעים של נוסטלגיה
ניסינו להציל כמה רגעים של עכשיו
"איזה טעם יש לעכשיו?"
שאל אותי
חברי כימאי
"איזה טעם יש לעבר? ואיזה טעם יהיה להווה?"
"לא יודע מה לענות לך" אמרתי בקול
"לא יודע מה לענות לך!" קראתי בלחש
כימאי הסביר לי
"האדם הוא לא יותר מלהבה,
להבה ששורפת את הרגע,
וחשוב מאוד!!
שהוא לא יפריז בחום,
שלא יכוה עצמו,
וישאר עם טעם של
שרוף. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.