תוהה על היום שעולה ומשקיף
על שדות אדומים רחוקים
רואה ושותק מפנים ומטיף
ושואף ניחוחות של ורדים
סוחט תפוזים שקטפתי בגן
ומרווה צימאוני בדממה
קורץ ומחייך אל דרכי הקרירה
שבין רגע הופכת חמה.

מריח אויר מעשיר ומתיר
ומשחרר בקלילות עצמותיי
מתכופף לימין
בוהה שוב בשמאל
ומבין איך חלפו פה חיי

מצייר את פנייך
בחול החלק
של פרדס ומליון תפוזים
איזו גברת תהיי כמתוך דף חלק
טובת לב ועם אופי מרשים


לכן כשאחזור לביתי הקטן
עששית אז אדליק בחצר
אתיישב על אותה נדנדה ישנה
עם מקטרת צוחק ודוהר

מחכה כבר ליום שיגיעו ניסים
שתכננתי שנים כבר לפני
ובו אז יישבו על ברכיי נכדים
ואשתי גם תבוא ותראה

את השיר שנכתב
כחולם או הוזה
ופתאום
מתממש וקורה.

                              אל תפסיקו לחלום