שלום מתוקה.
יש לי משהו על הלב ואני רוצה לשתף אותך בדבר הזה.
אני צריך לדעת משהו, והבעיה היא שהמשהו הזה ישפיע באופן ישיר
עלינו, על הקשר בינינו.
למרות שאני די בטוח שאני יודע מה תהיה התשובה אני צריך לדעת
סופית. אבל לפני הכל אני צריך להסביר לך משהו, אני לא רוצה
יותר, אף פעם, להרגיש כמו שהרגשתי אחרי שאמרת שאת לא באה... את
צריכה להבין שנמאס לי כבר מרגשות של אחרים, לדאוג ולנסות שהם
לא ייפגעו, נמאס לי כבר להיות 'החמוד' ו'המתוק' עם מלא ידידות
מה זה עוזר לי שאני ככה אם זה גורם לי להרגיש חרא עם עצמי ובלי
זאת שאני באמת רוצה להיות איתה - את!!!
הגיע הזמן להניח את הכל על השולחן, את יודעת איך אני מרגיש
כלפייך ואני לא מבין למה כשאני אומר לך שאת מהממת את אומרת לי
לא לומר את זה יותר... למה? ממה את מפחדת?!
אני לא מצפה שתתקשרי אלי איך שסיימת לקרוא את המכתב הזה ואני
מצטער שזה במכתב ולא פנים מול פנים אבל זה מה שיש ובאמת שאם
הייתי יכול לומר לך את זה בדרך אחרת הייתי עושה את זה אבל לא
מצאתי אף אחת ואם הייתי יכול הייתי בא אלייך ושואל אותך אבל
אני מעדיף לקבל תשובה קודם ואז נראה מה הלאה...
כשתחליטי תשלחי לי הודעה ואני אתקשר אלייך, עד ההודעה לא תשמעי
ממני, אז כשתקראי את המכתב תביני למה לא התקשרתי בזמן
האחרון...
מה שכן, אני אצפה לתשובה, חיובית או שלילית, אבל בלי התחמקויות
- אני צריך תשובה, אני אוהב אותך בצורה שאי אפשר לתאר, את
גורמת לי להרגיש כמו שאף בחורה לא הצליחה, רק מלשמוע אותך היום
הופך להיות יותר טוב, אבל אני צריך לדעת, אחת ולתמיד, אם את
רוצה לחזור להיות ביחד שוב או לא...
העובדה ש-15000 ק"מ מפרידים ביננו לא אומרת כלום, המצב הזה
יכול להשתנות בעוד חודש, שבוע, מחרתיים או אפילו מחר, אבל אם
בפעם הבאה שנדבר לא תהיה לך תשובה חד משמעית אז באמת שזה יהיה
לי קשה אבל הקשר ביננו יאלץ להיפסק!
אני מתחיל לבנות סביבי את אותן חומות שהיו לי לפני שהגעת לחיי,
את אותן חומות שריסקת בנשיקה אחת על חוף המגדלור באילת, הן
נוצרות מחדש... אז אם את לא יודעת או רוצה להישאר רק ידידים זה
לא מספיק לי. אני יודע עד כמה קיצוני זה נשמע - רגע אחד אני
רוצה אותך כאן ולא יכול לחיות בלעדייך ובשני אומר שיש מצב שלא
נדבר יותר אף פעם. אבל את צריכה להבין שאני אוהב אותך ויהיה לי
קשה מאוד לעשות את זה (בתקווה שלא אצטרך לעשות את זה), אבל עוד
יותר קשה זה לחיות בחוסר הבנה מה קורה איתנו, הסימן שאלה הזה
והכאב לב הזה גורמים לי לחשוב על דברים שאני לא רוצה יותר במוח
שלי דברים שלא חשבתי עליהם כבר כמעט שלוש שנים (או שנתיים,
שמונה חודשים ושלושה שבועות ליתר דיוק)...
שוב, אם לא תהיה לך תשובה או שתגידי שאת לא רוצה לחזור להיות
ביחד, נצטרך להפסיק בקשר הזה, אבל אם תגידי כן, ואני מקווה
שתגידי כן, אני מוכן לחזור לארץ, לעבור לגור בירושלים / תל
אביב ולהיות איתך! לחכות שתסיימי את הצבא ולטוס איתך
לאנשהו...
שלך לנצח
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.