[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







יאן מאיר
/
סבתא סבינה

הרחק הרחק בנתניה
בין עצי תפוז ומשמש
גרה אישה שאין שנייה לה
ברחוב בארי מספר 25.



וסיבות רבות לאהבתי אליה:
אני בשר מבשרה,
סיפורים מעניינים שמעתי עליה
ואני בנה הצעיר של בתה הצעירה.
את ליבה החם בכל נתניה מכירים
(אציין שאת תהילה זו מעולם לא הזמינה)
וכשאני הולך ברחוב כולם לי אומרים:
"אתה לא הנכד של סבתא סבינה?!"


מספרים שאז כשעוד הייתה בפולין
היא הייתה הכי יפה בכל קראקוב
וכל בני העיר היו על ליבה מתחרים
אך זכה רק אחד - סבא יעקב.
הם נישאו ביום בו פרצה המלחמה
תחת שריקות הקליעים
אז את ירח הדבש הם עשו בג'מייקה החמה
וסבי קנה לה שרשרת איים.
וכך נכנסה היא לעסקי הנדל"ן
על אף שבתחום היא לא כל כך הבינה
אבל היה לה מזל וזה בא לה בזמן -
תמיד הכל הסתדר לסבתא סבינה!

היא עלתה ארצה בדרך-לא-דרך
דרך שבעת הימים ושמונת המדברים
היא וסבי נשלחו לקפריסין לשנתיים בערך
ובמחנה המעבר רכשו חברים.
הם עלו יחד ארצה עם יעד להגשמה
להקים בארץ קיבוץ משלהם -
והקיבוץ קם, שמו סאסא - על שמה
כך סבי קרא לה (הוא היה מגמגם).
ובפרוץ המהומות על השדות פשטו ערבים
אך סבתי מיד שלום בין החבר'ה השכינה
הסבירה שאנחנו לגורל הזולת ערבים -
אשת שלום היתה סבתא סבינה.



אמי שותה מים, אני בקטע של סודה
לפתע מחייכת אמי לעברי
אומרת "בוא וניקח לאבא את הסקודה
וניסע לנתניה, לרחוב בארי".
אני חיש מהר ללא לבטים
אורז בשקית קולה, טחינה ובונבוניירת סלון
אוחז ביד אמי ושנינו לחנייה צועדים
ותוך דקותיים כבר דוהרים באיילון.
הנסיעה ארכה כמחצית השעה
אבל מה לא אתן בשביל סבתא שלי
אני מצלצל בדלת אך אין תשובה
היא בטח ישנה... או שקרה לה משהו - אלי!
אני הייתי קצת מבולבל,
ומהחום נהרסה לי הטחינה
אבל זה לא היה אכפת לי בכלל -
מה שחשוב הוא - איפה סבתא סבינה?!

טלפון לדוד, אח אמי, פתר את הכל
הוא הסביר בטון מלטף
שממש לא מזמן, היה זה אתמול
היה לסבתא התקף.
לא משהו רציני - היא כבר בסדר גמור
אבל כדאי לשים לב, הרופאים טוענים
אז הוא החליט עם הרופא שלה, דוקטור גור
להעבירה ל"בית אחוזת ראשונים".
האמת היא שזה זעזוע מוח קטן ואובדן זכרון
ונדמה שבקרוב הכל ייגמר
אבל לפחות לבדידות מצאו פתרון -
מחוג פילאטיס לפיזיותראפיה ומשם למשחק ברידג' סוער.


מוסר השכל - טוב לב, יופי, ראש לנדל"ן, הקמת קיבוץ
כל אלה תכונות והישגים שלא ממש משנים
הרי כל מסלול חיים באשר הוא לא באמת היה נחוץ
כדי להגיע כמו סבתא סבינה לבית אחוזת ראשונים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני צריך לזוז,
גודו מחכה לי.


תרומה לבמה




בבמה מאז 25/9/05 14:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יאן מאיר

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה