מכונית,
באמצע כביש ראשי,
שלוש בלילה,
זקנים ורוחות מגיעים מכל עבר.
הם מציצים,
הצצה קטנה מהחלון
מחייכים והולכים.

איני רואה אותם,
איני רואה דבר.
שוכבת בעיניים עצומות,
מחייכת וחושבת,
ואילו רק לחלקיק שנייה
על כך שמשאלתי התגשמה.

שנים לא החלפתי משאלה
וכעת היא מופיעה
אמנם באיחור קל
אך שווה את זה,
שווה כל שניה.

לפתע למילה אהבה יש הגדרה יותר ברורה
הגדרה מוחשית
וההגדרה חמה ואוהבת
וההגדרה מופיעה בכל פעם שאתה איתי,
מחבק אותי.

וכעת רוח קטנה של פחד עוברת מעלי
ואיני יודעת מדוע אך הכול נראה מדאיג
כי מחלומות מתעוררים ואני איני רוצה
שהחלום יגמר, איני רוצה להתעורר אף פעם.
ואני מפחדת שיגיע אותו צלצול מעיק
ויעיר אותי מכל זה.